וודקה ולחם הוא רומן על חייהם של בני אדם, המתנהלים, כמו החיים של כולנו, בחותמו של גורל שנכפה עליהם הר כגיגית, ועל ניסיונם לתמרן בסדק הבחירה שהוקצה להם. מירה מגן נוגעת בצדדיו הנשגבים והמגוחכים של ה"ניסיון" הזה. היא עושה זאת בפיכחון של מי שכבר יודעת דבר אחד או שניים על העולם הזה, אבל גם במנות גדושות של הזדהות עם הדמויות ובאור של חסד, המעמעם ומרכך את התמונה. וודקה ולחם הוא סיפור פשוט, לפחות למראית עין. זהו סיפור על מסגרת חיים שהתנפצה ועל המאמץ ההרואי־פתטי של גיבורת הסיפור לאחות את השברים, מאמץ המוצא כאן ביטוי בַּקישורים המרתקים בין לשון יהודית־מסורתית, המייצגת איזו שלמות קיומית ומוסרית, לכאורה לפחות, לבין שיבושים ושברים של הלשון הזאת ולשון חילונית, ולעתים גם סלנגית, המייצגים, שוב, לכאורה לפחות, איזו מציאות קיומית כאוטית. כוחו הגדול של וודקה ולחם הוא באהבת האדם החופה עליו, ברקמה הלשונית המשוכללת שלו, וגם, וזהו מאפיין מובהק בכל סיפוריה של מירה מגן, בפשטות ובצניעות המלוות את כל משיכות המכחול שלה, המעלות על הדעת יופי נקי של מים צלולים, לחם ומלח. יגאל שוורץ
"synopsis" may belong to another edition of this title.